הצעות לתיקונים בתפילה בבתי כנסת
תוכן עניינים/ראשי פרקים אוטומטי (לחיץ למעבר לפרק)
ד. הוספת תפילות ומזמורים חדשים, ולחנים לתפילות קיימות:. 2
ה. דרשה על הפרשה או על סוגיה ציבורית/תורנית אקטואלית:. 2
א. שיתוף הקהל:
- שיתוף בפסוקי דזמרה בהתחלה: כל מתפלל שמעונין יקרא (בתורו/סבב/הגבאי יקבע) פרק אחר, ויהיה מוזמן לפייט קטע מהמזמורים לפי סגנון אישי (יש עשרות קטעי שירה מולחנים ויפים במזמורי תהילים אלו). חשוב שהקהל לא יתקטנו לתקן תיקוני קריאה קטנים, שכן הדבר עלול להרתיע מתפללים שאינם בקיאים ברמת קריאה טובה – בקריאה.
- חלוקת החזנים לכמה שיותר מתפללים: מי שחזן קטע אחד של התפילה (כמו החלק הראשון של השחרית או מוסף), לא יחזן עוד קטע ולא יקבל עליית מפטיר.
- שילוב מנהגים ספרדים ואשכנזים בבתי כנסת שבהם הקהל מעורב (גם אם הונהג קו מסוים עד אז).
- הזמנת הקהל לתת דברי תורה בסוף תפילת שחרית (עדיף בסבב של מי שרוצה).
ב. עלייה לתורה:
- אמירת תקציר וחשיבות הפרשה בכמה משפטים, אפשר בהוספת רעיון מוסרי ואקטואלי.
- עידוד קריאת העולה בעצמו (על-ידי שיכין את קריאתו מראש).
- עדיף לתקן לברכה אחת מרוכזת לעולים לתורה (שהרי חלוקת הברכות בגלל איחורי המתפללים אינה רלוונטית).
ג. אורך וזמנים:
- בשעון קיץ להקדים כמה שיותר (ערבית לפני שקיעה) כדי שבעלי ילדים קטנים יספיקו לעשות עם ההורים קידוש וארוחה, ובכלל יותר בריא ונוח לרבים.
- צמצום מספר אמירת תפילת הקדיש.
- קיצור תפילת המוסף לתפילת 18 מקוצרת (החזן פותח עד קדושה ולאחר מכן כולם ממשיכים לבד).[1]
ד. הוספת תפילות ומזמורים חדשים, ולחנים לתפילות קיימות:
- לתפילות יום הכיפורים יש לחנים רבים ויפים, ומומלץ לשלבם עם תפילות ימי החול והשבתות
ה. דרשה על הפרשה או על סוגיה ציבורית/תורנית אקטואלית:
- הדרשה היתה עיקר ביהדות בשלהי בית שני, חז"ל אפילו אסרו על לימוד מכתבי קודש בשבתות, כשאחת הסיבות שסופקה לכך היא 'מפני ביטול בית המדרש' (אולי שאנשים לא ילמדו לבד בבית, או שלא ילמדו ממגילות של זרמים אחרים), וכנראה איסור זה אומץ מעדת קומראן (קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 196), אך לא ברור כיצד זה מתיישב עם 'וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ' (ויקרא יג' 3). יש הטוענים שהמונח הפטרה מקורו כדי להפטיר-להחליף את קריאת התורה.
- בכל אופן, הדרשה וחשובה גם בימינו. היא נותנת טעם של עניין וחיבור לתורה גבוהה ומרתקת, מרבה קנאת סופרים, שיח תורני 'ודיברת בם'. ורצוי לקבוע דרשה של כמה דקות ארוכות לאחר הקידוש או בזמן נוח לאותה קהילה, וכן לימוד תורה בין הסעודות והתפילות.
- מאמר זה מתעדכן בדף זה: https://bills.tsedek.com/torah/120-prayer
- לתפילות יפות מקרבות: 'טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יי' (תהילים לד' 9), כמובן לא על חשבון עיקר המצוות: 'גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ' (ישעיה א' 15), ולכן יש לשלב הרצאות קצרצרות במהלך התפילה (וכן להנהיג ולשפוט את הציבור בצדק, אך זה כבר דרגה גבוהה מרמת התפילה שעסקינן בה), שכן חז"ל אסרו אפילו לקרוא בתורה! ואחד הטעמים לכך היה כדי שלא תיפגע הדרשה בציבור.
[1] זאת במיוחד כאשר יש עדות של חכם מדור החורבן לפיו תפילת מוסך הינה רק בכנס של 'חבר עיר' (ברכות ד' א'-ט'), ואילו הקריאה במפטיר/משלים היתה הסיום והשילוח של העם מבית הכנסת.
כניסות: 2791