לכבוד:
- שר התחבורה, מר בצלאל סמוטריץ'
- משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
א.ג.נ.,
הנדון: הצעות לשיפור וייעול בתחבורה, בעלויות נמוכות יחסית
שלום רב,
להלן רשימה מסודרת של תחומי וסוגי ההצעות:
תוכן
- הוספת ספסלי המתנה בתחנות ההסעה/טרמפיאדות: 2
- הוספת סככות בתחנות ההסעה/טרמפיאדות: 3
- תיקון הקירות השמאליים בתחנות שמסתירים לראות אם מגיע האוטובוס: 3
- התקנת מספר עמדות עצירה בתחנה לאיסוף טרמפיסטים בהתאם לסדר היעדים: 3
- חובת כל עובדי משרד התחבורה (לרבות הבכירים ביותר) לנסוע בתחבורה ציבורית לפחות פעמיים בחודש (כל אותו היום). 3
- תמרור אזהרה להולכי הרגל הממתינים ברמזור ירוק במעבר חצייה: "אל תתפרץ לכביש ברמזור אדום - שמא תטעה ממתינים אחרים": 3
- הטבת מס למערכת דיווח אוטומטי על תאונת דרכים שכבר קרתה: 4
- הוספת מדד של מרחק הבלימה של הרכבים: 4
- העלאת הטבת המס למערכת בלימה אוטונומית – AEB, כדי לצמצם את התאונות דרכים או לפחות תוצאותיהם: 4
- תכנות כל כרטיסי הרב-קו שמתן אפשרות של כרטיס מעבר משולב לנסיעות ליישובים רחוקים בעיקר בפריפריה, ללא תשלום כפול: 5
- תכנות כל כרטיסי הרב-קו שאם עוברים את מחיר העלות היומית/חודשית/סמסטריאלית/שנתית – לא יבוצעו עוד חיובים באותו כרטיס: 6
13..................... חיוב מוניות להפעלת מנורה ירוקה בגג המכונית כאשר הם פנויים לאיסוף לקוח: 6
17....................... שילוט אלקטרוני שמודיע על פקקים צפויים בכניסה לכביש שש (חוצה ישראל): 7
א. שכלול ונוחות טרמפיאדות/תחנות אוטובוסים:
- הוספת ספסלי המתנה בתחנות ההסעה/טרמפיאדות:
- מתן אפשרות לאזרחים, במיוחד למבוגרים וקשישים, להמתין בנוחות ובישיבה (ברוב התחנות יש מעט ספסלי ישיבה שאינם מספיקים ואינם נוחים). מלבד הקושי הפיזי והסבל של מבוגרים לעמוד (במיוחד אם תחת השמש), לרוב אינם מעודכנים (כמו צעירים שבקיאים בסמארטפונים) בזמני צפי הגעת קו האוטובוס שלהם, וכך המתנתם יכולה להיות ארוכה וקשה יותר.
- מומלץ לקבוע תקן של כמות מושבים בספלי ההמתנה, לפי 150% מכמות הממוצעת של ממתינים בתחנה/טרמפיאדה. כגון, בתחנה הראשית של היציאה מהעיר לכיוון כביש מס' 1 ת"א, ממתינים במהלך היום כ-40 נוסעים בממוצע (בכל רגע נתון), ולכן יש לבנות ספסלים או כל מתקני ישיבה ל-60 נוספים לפחות. כדאי גם להתקין מספר ספסלים קצרים בזווית של 45 מעלות שפונים חצי לכיוון הכביש וחצי לכיוון הגעת האוטובוס – שכך יוכלו לראות היטב גם בישיבה את הגעת האוטובוס, וגם יהיו יותר מקומות ישיבה ואף נפרדים ונוחים בתחנה.
- הוספת סככות בתחנות ההסעה/טרמפיאדות:
- מתן אפשרות לאזרחים, במיוחד למבוגרים וקשישים, להמתין במסתור משמש וגשם, בתחנות ההסעה. כיוון השמש ממוקמת רוב היום בצד הדרומי של השמיים (ולא מעל ראשינו), יש לבנות סככה גדולה לכיוון דרום הממשיכה בכיסויה כמה מטרים לכיוון דרום באותו צד של אותה התחנה. בגלל אי-התחשבות ובנייה בהצלה מדרום לתחנה, כעת ממתינים רבים מחפשים מחסה וצל מאחורי התחנה או במקומות שונים ולא נאותים.
- תיקון הקירות השמאליים בתחנות שמסתירים לראות אם מגיע האוטובוס:
- יש להתקין את הקיר השמאלי (הצד שממנו מגיע האוטובוס) של מבנה סככת התחנה בחומר שקוף, או לא להתקין בצד זה קיר בכלל, על מנת לאפשר לממתינים בתוך התחנה (ובפרט לקשישים שמעוניינים/צריכים לשבת) צפייה של כלי התחבורה המגיעים לתחנה (כיום ברוב התחנות לפחות חלק מהקיר השמאלי מסתיר את הראות כדי לראות את כלי התחבורה המגיעים, כיוון שהוא עשוי מברזל או יש בו שילוט-פרסומת).
- התקנת מספר עמדות עצירה בתחנה לאיסוף טרמפיסטים בהתאם לסדר היעדים:
- בתחנות בין-עירוניות ראוי להוסיף תחנות משנה (שכוללים מקומות ישיבה, סככה או לפחות עמוד ושילוט) כאשר בכל אחת מהן יוצב שילוט של היעד שלו – כדי להבחין בין הממתינים לאיסוף תחבורה ציבורית ופרטית. היתרון העיקרי הוא שנהגים (ציבוריים ופרטיים כאחד), יוכלו לדעת אם יש ממתינים רלוונטיים בתחנת (המשנה) היעד שלהם, ולא סתם לעצור בתחנה העיקרית ולשאול/להמתין בין הממתינים.
- תחנות המשנה יהיו לפי סדר המרחק ליישובים/הצמתים המרכזיים הבאים אחרי התחנה, ואם הם מפוצלים לכבישים בכיוונים שונים, אזי לפי הצומת הראשונה שיוצאת מהכביש הראשי הממשיך ישר.
- התקנת נוהל שיחייב את כל עובדי משרד התחבורה (לרבות הבכירים ביותר) לנסוע בתחבורה ציבורית לפחות פעמיים בחודש (כל אותו היום).
ב. בטיחות זהירות והגנה בדרכים:
- תמרור אזהרה להולכי הרגל הממתינים ברמזור ירוק במעבר חצייה: "אל תתפרץ לכביש ברמזור אדום - שמא תטעה ממתינים אחרים":
- התפרצות של אדם במעבר חצייה כאשר יש אור אדום (להולכי הרגל) עלולה לגרור אחריה ממתינים שלידו שהסתמכו בטעות על אותו מתפרץ ראשון, שאם הוא התחיל לחצות, אזי הכביש פנוי או האור ירוק. ואילו כאשר האדם הראשון מבצע את התפרצותו במעבר החצייה, הוא עשה זאת לאחר בדיקה מחמירה של מצב הכביש, תוך מודעותו שמצב זה מסוכן יותר מאור ירוק, וכנראה יחצה גם במהירות, ואילו הולכי רגל אחריו עלולים לחצות את הכביש לאט תוך סיכון הרבה יותר גדול.
- הטבת מס למערכת דיווח אוטומטי על תאונת דרכים שכבר קרתה:[1]
- התקנת מערכות ניטור נהיגה (איכון) בהפעלה לפי חיישני תאונה[2] (כולל תקיפת טרור כזריקת אבנים, בקט"ב או ירי) אם וחלילה קורת, וכוללת התקשרות אוטומטית למוקד בקרה שיישלח מיידית את כוחות ההצלה (רפואה וביטחון) עם פרטי המיקום המדויקים של אירוע התאונה או הפח"ע-טרור (ובהמשך אפשר גם מסרונים לבני משפחה וכדומה, ואפשר בתוספת תשלום).
- ראוי שמשרד התחבורה יקנה תוספת זו בחינם לבעלי הרכבים המתגוררים באיו"ש, כדי להקנות תחושת ביטחון לחלוצים הסובלים קשות מהתקפות טרור, כך שידעו כי כוחות ההצלה יקבלו דיווח בזמן אמת, יגיעו אליהם, ומערכת זו תסייע בטיפול הביטחוני לזיהוי ומעקב אחר מיקומי וכמות פיגועי הטרור באיו"ש. לאלו מוטב להוסיף לחצן מצוקה ברכב, שבאמצעותו יוכלו תושבי איו"ש לקרוא לכוחות ההצלה באופן ידני (אם למשל הם צופים פיגוע לידם ורכבם לא נפגע). כדאי לקשר את כל אפליקציות החירום של סמארטפונים למוקד זה.
- הוספת מדד של מרחק הבלימה של הרכבים:
- מדד חשוב ביותר (תוך כמה מטרים הרכב עוצרים בבלימה מלאה בנסיעה של 50 קמ"ש או מהירות אחרת), וקל ביותר לבדיקה. מומלץ להוסיפו כמדד של בטיחות כלי הרכב, או לדרוש ש-Euro NCAP ודומיהם יבצעו ויוסיפו מדד זה, ומהם לדירוג הבטיחות הישראלי. יש להדגיש כי מדד זה אמור לשכלל את יכולת הבלימה אוטונומית – AEB החשובה ביותר (ראו להלן בסעיף הבא).
- העלאת הטבת המס למערכת בלימה אוטונומית – AEB, כדי לצמצם את התאונות דרכים או לפחות תוצאותיהם:[3]
- נוכח הממצאים המדהימים של מניעת או הקטנת הנזקים בתאונות דרכים בזכות מערכות הבלימה אוטונומית – AEB השונות (חלקן סוברות שהמערכת ממזערת כ-70% מהתאונות הקטלניות), יש לעודד בהטבות מס גדולות התקנת מערכות כאלו – לפי רמתם (מהירות נסיעה, כיסוי שטחים מתים, לאחור, זיהוי כל סוגי הגופים וכו').
- ראוי שכל רכיב של מערכת זו יהיה בהטבה של כ-2,500 ₪, כך שלמכוניות שלא מתקינות מערכת זו – לא יהיו זולות יותר בישראל, ואילו מכוניות שמתקינות את רוב הרכיבים של מערכת זו – תעלה בזול יותר, וכך מכירתן וכמותן תרבה בכבישים, כשלצידן הבטיחות בכבישים, עובד למכוניות יד2 מהן. יש להדגיש כי עלויות בשיפור תשתיות קווי תחבורה (כגון 'כבישים אדומים') עולים מיליארדים רבים, ואילו עלויות אלו צפויות לחסוך במעגל הדמים של התאונות מיליארדים רבים, כך שהשקעה זו תהיה משתלמת רווחית (ולא רק מצליחה וממזערת פגיעה בחיי אדם).
ג. שיפורים בתחבורה הציבורית:
- עידוד וסבסוד הסעת קשישים ומוגבלים:
- אוטובוסים מיוחדים אלו יהיו מותאמים להם בכניסה וישיבה נוחה להם, וכך יוכלו לטייל ברחבי הארץ – במיוחד שאינם כשירים וזוכים ללכת בה.
- לפחות כניסה אחת של אוטובוס (או רכב מסחרי אחר מתאים) כזה תאפשר כניסה ועלייה עם כסא גלגלים. כמו כן, באוטובוס יקודמו מערכות לטיפול ותמיכה סיעודית.
- הענקת האפשרות והזכות לטייל לארץ ישראל, בסיורי אוטובוסים לאתרי נוף ארכיאולוגיה תנ"ך מורשת וכדומה, וזאת ללא יציאה מהאוטובוס (או בהתאם ליכולת), היא האדרת פני זקן וזכויות המוגבלים לנופש איכותי.
- תכנות כל כרטיסי הרב-קו שמתן אפשרות של כרטיס מעבר משולב לנסיעות ליישובים רחוקים בעיקר בפריפריה, ללא תשלום כפול:
- הבעיות: נסיעה בתחבורה ציבורית ליישובים פריפריאליים, לרוב כרוכה בעצירות רבות לאיסוף/הורדה של נוסעים (כיוון שלא משתלם קווים ישירים ומהירים) – דבר שמאריך את הנסיעה של הנוסעים ליעדים האחרונים. בנוסף, קווים ישירים ועקיפים ליישובים פריפריאליים אינם תדירים, ולרוב נדרש לנסוע לתחנה מרכזית גדולה כדי לצאת ליישוב כזה. אמנם ניתן גם להגיע לתחנת איסוף של קו כזה, אך עניין זה יותר מורכב (ראו בסעיפי התחנות לעיל).
- ישנו פתרון פשוט זול וקל לכך, והוא מתן אפשרות של רכישת כרטיס מעבר שבו הנוסע יוכל לשלב כמה נסיעות כדי להגיע ליישוב הפריפריאלי המרוחק, וזאת הוא יעשה – אם הוא לא יצטרך לשלם בכרטיסים נפרדים לכל נסיעה (אלא הכרטיס מעבר המשולב יעלה לו כמו נסיעה רצופה אחת).
- בחלק מהמקרים אפשרות זו כבר קיימת,[4] אך הנהגים לא מודעים ומסכימים לכך, וכן קיים חוסר שיווק ופרסום לשילוב שני קווים בנסיעה ליישוב מרוחק – דבר שרוב הציבור גם לא חושב עליו.
- נדגים זאת בנסיעה בקו בין ירושלים לקרית שמונה דרך יקנעם: מירושלים מקרית שמונה יוצאים רק כ-2 קווים ישירים ביום, וכם אלו חצי-עקיפים. לפיכך, נוסעים יכולים לקחת קו 960 מירושלים ליקנעם, ומיקנעם לקרית שמונה בקו 845, וכך הנוסעים חוסכים את העיקוף המיותר של קו 963 העובר דרך טבריה, עפולה וואדי ערה עד שעולה על כביש 6.
- תכנות כל כרטיסי הרב-קו שאם עוברים את מחיר העלות היומית/חודשית/סמסטריאלית/שנתית – לא יבוצעו עוד חיובים באותו כרטיס:
- כלומר, מחירי המנויים אלו יהיו מקסימאליים – גם כשנוסע לא רכש אותם מראש!
- אמנם נכון שבכך רבים יעדיפו לא לרכוש מנויים אלו, אך צריך להשים בראש את מטרת קידום התחבורה הציבורית והשירות לנוסעים – וביודעם שמשרד התחבורה דואג להוזלת כספם בייעול מקסימאלי זה, יעדיפו יותר ויותר את השימוש בתחבורה הציבורית, לצד האמון והסיפוק מהשירות.
- אפשרות זו תחול רק על כרטיסי רב-קו אישיים (כדי להימנע מהעברת כרטיסי רב-קו אנונימיים בין משתמשים).
- חיוב מוניות להפעלת מנורה ירוקה בגג המכונית כאשר הם פנויים לאיסוף לקוח:
- מציאת מונית בעידן ההזמנות באפליקציות הפך להיות קשה, וגם קשה לזהות מונית כאשר היא נוסעת – אם היא פנויה או עם נוסעים, וגם אם אין בה נוסעים, האם הנהג מעונין לאסוף לקוח מזדמן או שהוא בדרך למקום מסוים.
- לפיכך מבוקש כי משרד התחבורה יורה לכל המוניות להתקין מנורה ירוקה בתוך שלט המונית על הגג, עם כפתור להדלקה וכיבוי מבפנים, כך שלקוחות פוטנציאליים יוכלו לזהות ולקרוא במיוחד למוניות כאלו ברחוב.
- התקנת נוהל שיחייב את כל עובדי משרד התחבורה (לרבות הבכירים ביותר) לנסוע בתחבורה ציבורית לפחות פעמיים בחודש (כל אותו היום).
ד. צמצום פקקים-עומסי תנועה:
במקומות רבים, לדיאבון, בונים כביש ראשי או צומת סואן, ואילו אזור זה צריך להיות מכופל ומשולש ברחובו ובנתיביו, כי לשם מתנקזים רכבים רבים. העיקרון צריך להידמות למערכת הדם שבגוף האדם (יש שם לטכנולוגיה של לימוד מגוף האדם ובעה"ח), ליד הלב העורקים גדולים ורחבים, ונימים הם קטנטנים – הם הרחובות הקטנים של המגורים בתוך השכונות והפרברים. בפועל, נוכח היפקי הבנייה במרכזי ערים, הכבישים במרכזי הערים נהיים צרים ועמוסים עוד יותר, ועומסי התחבורה עולים.
- שעון הכנה לרמזור ירוק – צג עם שניות בספירה לאחור, שיכין את הנהגים לנסיעה ברמזור ירוק:
- צמצום עומסי התנועה (פקקים) שנגרמים בגלל מיעוט רכבים שאינם זריזים להתקדם ברמזור ירוק. דבר זה קיים בהרבה מדינות מערביות (והיה קיים בכמה מקומות גם בישראל).
- שיווק מודעות לקראת רמזור ירוק, מוכנות ליציאה, שמירת מרחק סביר ולא האצה מאוחרת עם מרחק גדול מדי, יכולה לצמצם עומסי תנועה שמצטברים מאחורי רמזורים קצרים בזמן ה'ירוק' שלהם. מצג שעון זה, יכול לסייע, וכדאי להציבו בצמתים עם רמזורים כאלו – בעיקר במקומות של עומס ורמזורים קצרים.
- שילוט אלקטרוני שמודיע על פקקים צפויים בכניסה לכביש שש (חוצה ישראל):
- הוגנות וצדק עם משלמי כבישי אגרה, שיוכלו לדעות ולהימנע מתשלום מיותר ולא מועיל בכביש האגרה, כאשר אין בו תועלת.
- יוצג שלט אלקטרוני גדול בכניסה לכל מחלף של כביש 6 חוצה ישראל, שיציג את מצב התנועה והפקקים בזמן אמת, ולנהגים תינתן אפשרות לא לעלות על הכביש, באם הכביש פקוק.
ה. שיפורי דיווח:
- הקמת דף באתר משרד התחבורה בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה לדיווח על רכבים שמעשנים-מזהמים בעשן שחור:
- משום מה אין כיום מערכת לדיווח על פליטת כלי רכב מזהמים, ורכבים אלו נוסעים כל השנה על המבחן השנתי שלהם, וחלקם אף עוברים אותו ע"י תיקונים/חומרים שמתקנים זמנית את כמות פליטת הזיהום שלהם.
- מאגר ומערכת אימיילים לפי מספר הרכב:
- על משרד התחבורה להקים מאגר ומערכת לפניות הציבור לפי מספר הרכב (לאימייל ו/או מסרון שיעדכן באתר ובחידושי רישיונותיו), כך שכל מי שרואה רכב שיש בו בעיה ואינו יכול/מרגיש בנוח להודיע לו ישירות מיד, יכול לרשום את מספר הרכב, ולמלא טופס פנייה לפי סוג הבעיה/עבירה שהרכב עשה. משרד התחבורה יקבע אם העתק יועבר ישירות לבעל הרכב, או רק אם בחן ומצא ממש בפנייה זו.
- פניות אלו אפשר שיכללו בעיות ברכבים כמו חוסר אוויר בגלגל ומנורה שרופה, וכאלו נכון שיועברו בעתק ישיר ומהיר לבעל הרכב.
- אפשר הנמען יתבקש לדרג את המוען אם פנייתו היתה רלוונטית ונכונה. פונים שידורגו כמועילים ואמינים – יקבלו הטבות ממשרד התחבורה, ונעודד פוני אמת אכפתיים ומועילים.
- רכב שנשלחו אליו X פניות באותו שבוע, משרד התחבורה יפתח את הדיווחים אליו ויבדוק אם הוא לוקה.
רשימת הצעות זו מתעדכנת בדף זה באתר 'חוק וצדק'.
בברכה,
יונתן לוי, מנהל האתר
[2] חיישני תאונה בסיסיים: פגיעה בשמשות ברכב, פתיחת כריות האוויר, פגיעה במרכב הרכב, שחרור נעילת חגורת ההצלה ועוד. מומלץ להשקיע בפיתוח מואץ של חיישן ניפוץ זכוכית.
[3] הצעה זו מתעדכנת כאן באתר. חיישנים לזיהוי תאונה יש גם במצלמות 'רמזור חכם', אך אין בו יכולת לבלימה אוטנומית.
[4] בוצע חלקית: http://www.news1.co.il/Archive/001-D-346579-00.html
כניסות: 2808