הצעה לשיפוץ תחנות הסעה (טרמפיאדות) משוכללות

הפתרון הזמני לטרור בתחנות ההסעה (טרמפיאדות) באיו"ש הוא מיגונם בזכוכיות חסינות ירי, לצד התקנת שלטים אלקטרוניים של נורות המראים לנהגים אם יש ממתין ליעד מסוים, וכן חיבור אלקטרוני זה לאפליקציות טרמפים של האזורים האלו, ולמוניות שירות.

זה המקום גם לציין את שתי הטעויות העיקריות של תחנות האוטובוס שלאחרונה משרד התחבורה הואיל לממן החלפתם: הקיר בתחנה לכיוון האוטובוס שאמור להגיע לתחנה _שמאל) חייב להיות שקוף, לא קיר ברזל ולא מודעות פירסומיות; הסככה צריכה להיות מוארכת לכיוון מזרח, אחרת רוב השמש תמשיך להכות לממתינים בתחנה.

צמצום העומס בכבישים ושיפור התנאים של רבבות הממתינים מדי יום בתחנות האוטובוסים

ראשי פרקים:

1. הקדמה
2. צורת התחנה המוצעת
3. יתרונות וחסרונות התחנה המשוכללת
4. דוגמאות של התחנה
5. אפשרות מחירון טרמפים
6. שיפורי שירותים בתחנה

1. הקדמה:

מוצע להלן שיפור פשוט וזול (הן יחסית להצעות לעומת אחרות, והן בהתחשב  בתועלת הכלכלית שתופק ממנו), היכול לסייע רבות בנגישות ובנוחות הנסיעה של רבים המשתמשים בתחבורה הציבורית והמצטרפים לנסיעות פרטיות מתחנות המתנה ("טרמפיסטים"), רובם מהשכבות החלשות; "דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'" ירמיה כב'.

מזה שנים רבות מתחלפות הצעות ותוכניות להקטנת תאונות הדרכים, ומנגד מושם דגש והשקעה קטנה יחסית בשיפורים של התחבורה הציבורית, ויתר על כן, על פתרונות באמצעים אחרים – כמעין הצעה זו. ההצעה  בעלת יישום פשוט, זול ומהיר לגידול במשתמשי התחבורה הציבורית לצד ניצול ריכוז נוסעים ברכבים פרטיים (נהגים אוספים עם טרמפיסטים), ומתוך כך גם הקטנת העומס בכבישים לצד הוספת נהגים מיומנים על הכביש.

ההצעה כצדקה ומשפט להעלאת התנאים של ציבור רחב מקופח (בתנאי ההמתנה של תחנות ללא די במקומות ישיבה, גגונים לכיסוי שמש וגשם, מודעות פירוט של קווי וזמני הנסיעות מהתחנה ועוד), תלותי (בתחבורה ציבורית כמעט לחלוטין), מוגבל בתנועתו (הן לטווח השעות של פעילות התחבורה הציבורית והן ליעדים אליהם הוא מגיע), ואין לו ידיעה ברורה מתי תגיע שעתו-הסעתו (אין שמחה כהתרת הספקות). ישנה סברה, שאחת מהסיבות שתחום זה אינו מושקע כראוי ע"י המחוקקים והעוסקים בפיתוח בתחום, היא כיוון שאלו בעלי רכבים פרטיים, כך שאינם חשים או כלל מכירים את התנאים של שימוש בתחבורה הציבורית ובטרמפים. אמנם ישנם מקומות שהתחבורה הציבורית יותר יעילה (כמרכזי ערים גדולות וביניהן) ומנגד גם לשימוש ברכב פרטי ישנם חסרונות (כמו עומס פקקים ועלויות גבוהות), אך העצה לפתרון יעיל בחתך ארצי, אף מבלי להיעזר בכלים טכנולוגיים והשקעות יקרות (עם זאת כמובן, ישנם השקעות נוספות טכנולוגיות שיכולות לקדם הרבה את התחום ומפורטות בסוף המאמר).

1. צורת התחנה המוצעת:

התחנה תחולק למספר עמדות המתנה (להלן :"עמדות"). על כל אחת מהעמדות יהיה שילוט זוהר/מואר - לאן היעד של הממתינים בעמדהיתרונות וחסרונות התחנה המשוכללת (טרמפיאדה, להלן "התחנה"):

ההצעה באה לקדם את הסיכוי של ממתין לטרמפ בתחנה (להלן: "ממתין") לעלות על טרמפ, לפי שיינתן לנהג הרכב החולף (להלן: "נהג") ליד ובכיוון התחנה לדעת - לאן יעד הנסיעה של הממתין.

בכך, השיקול של הנהג - האם לעצור ולאסוף את הממתין לרכבו, הינו שיקול אמיתי יותר. ומשכך, סיכויי העצירה והמשך הבדיקה לאיסוף ממתין, גם גבוה יותר. הנהג מביט בזמן נסיעתו על שלט העמדה ורואה אם יש לידה ממתין, ואם כן, הוא יכול להניח שאם הוא יעצור, אכן אותו ממתין ירצה להצטרף איתו לאותו כיוון הנסיעה. בכך גם נחסך בזבוז זמן מיותר לבדיקת היעד של הממתין. ביישום זה, מתגבשת ומתפתחת אף הסעת טרמפים קבועה בין ממתינים לנהגים, בשעות חוזרות, שקביעותן יכולה ליצור תרומה ורווחיות גם לנהג – הממתין עשוי להשתתף בעלות הנסיעה/דלק עם הישנות הנסיעה המשותפת. בהמשך לכך, הצדדים יוכלו לתאם איסוף פרטי שלא ממקום התחנה, ובכך התחנה תתפנה לממתינים חדשים, ולנהגים חדשים שיאספו. בזאת מוצע גם לתקן את הסעיף בתנאי ביטוח שאסור לנהג פרטי לקבל תשלום מנוסע עבור נסיעתו, ולתקן לאיסור רק למטרות רווח מסחריות.

בנוסף, התחנה באה לקדם את השימוש במוניות שירות, ע"י כך שיקבלו מידע על כמות הנוסעים הממתינים בתחנה לכל יעד מסוים, ויוכלו לשלוח מוניות שירות נוספות לפי הצורך והעומס הנדרש (זוהי נקודת תורפה של התחבורה הציבורית בעיקר בתחילת וסופי שבוע, שאינה עומדת בכמות ובעומס). כמו כן, למוניות שירות יהיה יותר נוח לעבור ליד תחנות אלו, ביודעם אם יש נוסעים ממתינים ליעד של המונית באותה עמדה. כך המונית תעצור לקחתם, או לא תעצור - כיוון שיש ממתינים רק בעמדות אחרות (או שבכלל אין ממתינים בכל התחנה) והמונית לא רלוונטית. בכך, זמן הנסיעה של מונית השירות מתקצר לטובת שאר הנוסעים במונית.

כמו כן, התחנה המשוכללת מפצה ומתקנת את התחנות, בהן התחבורה הציבורית אינה זמינה ליעדים מסוימים – היא מגדילה אותן, מרחיבה את טווח שעות הפעילות בתחנה, וכן מגבירה את תדירות  הנסיעות והאיסוף ממנה (בפריפריות והתנחלויות למשל, קו אוטובוס של תחבורה ציבורית עובר אחד למס' שעות).

יתרון מערכתי הוא בגישה ליציאה מן הערים. לעיתים הנסיעה בתוך העיר לתחנה מרכזית אורכת יותר מאשר הנסיעה הבין עירונית. יצירת תחנות נוסעים ביציאה מהעיר – מסביב, תקצר את זמן הנסיעה הפנים עירונית ותמקד את הנוסע להמתנה בתחנה לכיוון היעד שלו – באותה יציאה מהעיר.

חסרונות:

גידול בשימוש בטרמפים עלול להוות מוקד סכנה ביטחונית לגורמים עוינים (לאומי ופלילי). ננסה להעלות נקודות לפיתרון עם אירועים אלו:

פיגוע ירי/מטען חבלה: אדרבא - נקודה זו צפויה להפחית את הסיכון, כיוון, שלמעשה היום, הממתינים מרוכזים בעמדה אחת ורובם ניגשים לכל רכב שעוצר לברר להיכן יעדו, והאם יש מקום גם להם להצטרף לטרמפ. במבנה של התחנה המשוכללת, אף אם יהיו בתחנה יותר אנשים, הרי שהפיזור שלהם יהיו לאורך הכביש-העמדות, והם לא התרכזו במקום אחד בהמתנתם לרכב/אוטובוס שיאספם (כפי שקורה היום). כמו כן ניתן לבנות קירות-מחיצות בין העמדות.

חטיפת ממתין:   גידול בשימוש בטרמפים צפוי לפתח גם שפת בדיקה ושאלון מקדים בין הממתין לנהג (שאף אותו מומלץ לפרסם במודעות התחנה). כמו כן, רשויות הביטחון מוזמנות לפרסם שינויים והמלצות לבדיקות הרכב והנהג - לזיהוי סימנים חשודים.            מנגד, ישנו יתרון לתחנה המשוכללת בסכנה זו: גידול במספר הממתינים ימעיט את המתנתו של ממתין יחיד בתחנה ברוב שעות היום, ובכך יקשה על חטיפתו ע"י גורמים עוינים.

חטיפת ממתינה:            עיקר הסכנה במקרה זה היא מטעמים פליליים. מומלץ להמליץ לנשים לעלות לטרמפ רק ביחד עם ממתין נוסף או כאשר היא מכירה את הנהג (עמדת היעד יכולה כאמור לסייע ליצירת טרמפים קבועים).

1. דוגמאות של התחנה:

רעיון זה קיים חלקית ועובד בתחנה של קרית ארבע, בכיוון היציאה מהעיר. ישנם כשמונה עמדות עם שלטים לפי היישובים, אליהם הטרמפיסטים ממתינים להגיע. הרכב העובר בכביש רואה אם בסמוך לשלט בעמדה (היעד שאליו הוא נוסע) ממתין טרמפיסט, ואז הנהג בוחר אם לעצור ולקחתו איתו:

להלן דוגמאות של תחנות מוכרות הראויות להבנות כתחנה משוכללת זו, וכן הן מתאימות בגודלן ואורכן - כך שנותר לסדר בהן בעיקר שילוט מתאים:

א. תחנת האוטובוסים ביציאה מירושלים לכיוון ת"א (כביש מס' 1):

בתחנה זו מתקבצים ממתינים רבים במטרה לעצור טרמפים וכן במטרה לעלות על תחבורה ציבורית. הבעיה שישנם ממתינים רבים ללא מקומות ישיבה, אך גם הממתינים וגם הנהגים לא יודעים לאן הצד השני מעוניין לנסוע. כמו כן הנהגים אינם יודעים כמה טרמפיסטים יבקשו לעלות על רכבם לכשיעצרו, וחשש זה מפחית את כמות העצירות לבדיקת היעד המשותף -ולקיחת טרמפיסטים בפועל.

יש לסדר בתחנה זו כחמש עמדות מופרדות עוקבות, בהן יהיה שילוט ברור ואבחנה כמה ממתינים עומדים (עדיף יושבים) לאותו היעד.

ב. תחנת האוט' על דרך נמיר (כביש מס' 2) לכיוון צפון, בצד של תחנת הרכבת ארלוזורוב בת"א:

בתחנה זו כבר יש תחנות משנה (עם שילוט זעיר של מס' הקווים ויעדיהם של התחבורה הציבורית) ולכן נשאר להניח בהם שלטים (גדולים הנראים לנהגים מרחוק) של היעדים לפי הסדר הבא: עמדה 1: כפר סבא (דרך הרצליה). עמדה 2: עפולה (דרך חדרה). עמדה 3: יקנעם/נצרת (דרך מחלף זיכרון יעקב). עמדה 4: כרמיאל (דרך חיפה-עכו).

ג. תחנת האוטובוסים של מחלף גבעת שמואל (קוקה קולה) לכיוון דרום - אשדוד (כביש מס' 4):

בתחנה זו אמנם לא נוח לרכבים הבאים מכביש גהה לעצור בתחנה, אך ישנם הרבה רכבים היוצאים אל הכביש מתוך בני ברק בנסיעה יחסית איטית וכך נוח להם לעצור (אילו רק ידעו לאן הממתינים רוצים לנסוע. בתחנה זו במיוחד, יש לציין שאין מספיק מקומות וספסלי ישיבה וזהו נקודה חשובה מאוד שיש לטפל בה אף ללא קשר לקידום הצעה זו [ראה הרחבה בפרק 6 – שיפורי שירותים בתחנה]).

1. אופציה עתידית: מחירון טרמפים

הן לשם עידוד לקיחת טרמפיסטים והן לשם התחלקות בעלות הנסיעה לטובת הנהג הפרטי, אפשר לשלב תמחור של עלות נסיעה בטרמפ, על השלט של העמדה (לפי המרחק בק"מ וכדומה).

מומלץ להסדיר את היתר לקיחת הטרמפ תמורת תשלום בחוק ובביטוחי הרכבים (נזכיר את התקופה הדומה בירושלים, בה הונהג טרמפים עירוניים פרטיים בעלות של לירה וחצי, נוכח שביתת חברת אגד).

עם זאת, יתכן התנגדות מסוימת של חברות התחבורה הציבורית והמוניות, אך מצב של תשלום לטרמפים עשוי להתפתח ככל שהרעיון ייושם ויגדל.

1. שיפורי שירותים בתחנה

להלן שיפורים לתנאי הנוחות והיעילות שימוש של הממתינים בתחנות אוטובוסים בישראל. שיפורים אלו יכולים להתבצע בהקדם ללא קשר עם קידום הצעת התחנה המשוכללת לעיל.

השיפורים מפורטים לפי סדר חשיבות ועדיפות לטיפול ובנייה עד להצעות אופציונאליות בשירות רחב ומתקדם:

1. בניית ספסלי ישיבה בכל תחנה לפי תקן יקבע לפחות פלפי 150% מהכמות ממתינים בממוצעת בשעות השיא: 2 ספסלים לכל עמדה בתחנה משוכללת (מינימום 6 מקומות ישיבה), או בתחנה רגילה כיום לפי כמות הקווים וזמינותם בתחנה. חוסר של מקומות ישיבה בתחנות, הן בעיר ובתחנות בין עירוניות מהווה מחדל חמור הפוגע בציבור קשיש באופן קשה וכן בשירות הבסיסי של ממתינים בתחנות.
2.  בניית סככות מקורות בכל תחנת אוטובוס - להגנה מהשמש ומהגשם. יש לבנות את הסככה בצורה שהיא מכסה עוד כ-30% מהצד הדרומי לתחנה באופן קשתי, כדי שקרני השמש הבאים מצד דרום בשיא היום-החום לא יחדרו לרוב פנים התחנה.
3. התקנת לחצן לשילוט אלקטרוני המציין את יעד הנסיעה וכמות הממתינים אליו.
4. פירוט מידע רחב בתוך התחנה (לעניי הממתינים בלבד) הכולל:

• מפה של מסלול הקווים העוברים בתחנה, לוח זמנים ותדירות מעבר בתחנה.
• טל' למודיעין של כל חברות התחבורה העוברות בתחנה.
• מחירון של הנסיעה באוטובוסים ליעדים מרכזיים וכן של נסיעה בודדת בעיר ועלות כרטיסייה (מבוגר, נוער). כיתוב בגדול: "נא להכין אמצעי התשלום לפני עלייה לאוטובוס".
• סטיקרים: "באם לידך אנשים נוספים בתחנה, נא לא לעשן בתוכה"," מפני שיבה תקום".
• בתחנות עירוניות מרכזיות: בניית מתקני שכירות לאופניים חשמליות.
• בתחנות גדושות ומבודדות: בניית שירותים כימיים/רגילים בתשלום/בחינם.
• פיתוח מידע דיגיטלי:  לחצני ביקוש נסיעה בכל עמדה. הלחצן יעלה רישום באתר אינטרנט ממשלתי הפתוח לחברות מוניות שירות וכן אפשר להעלאת בקשה באתר פרטי של תיאום טרמפים להזמנת יעד מבוקש לפי מפת קורדינאטות משולבת כבישים וערים לסימון.
• הצבת מסך המציג את מיקומם ושיעור זמן הגעת האוטובוסים-הקווים הבאים העוברים בתחנה (אפשרי גם את מס' המקומות הפנויים בהם).
• מחשב עם מסך מגע המאפשר קבלת מידע ותכנון דרך מהירה ביותר להגעה ליעד, הן לפי שימוש בתחבורה ציבורית מהתחנה והן בשילובה חלק מהדרך, כולל חישובי עלות הנסיעה וזמניה.

http://androida.co.il/content/%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93-waybetter-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9A-%D7%91%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA

שלום רב,

הנדון: בקשה לתיקון קל,שיקל באופן משמעותי על הנוסעים בקווים הבין עירוניים

ביום 11/5/11 יצאתי מקרית שמונה בקו 845 בשעה 13:00 כאשר הנהג ציין והבטיח לי שאין בעיה לקנות ממנו כרטיס מעבר, וכשארד בתחנת יקנעם אוכל להחליף לקו 960 הישיר לירושלים (זאת מכיוון שמיהרתי להגיע לבירה).

לדאבוני, נהג קו 960 באסף אותי ביקנעם בשעה 14:13 מיאן לקבל ממני את כרטיס המעבר, תחילה כי לא הבין שזה כרטיס מתאים ליעד ירושלים, אך גם לאחר שנוכח בעצמו בקופה (כפי שהנחה אותי הנהג הקודם), בכל זאת סירב לקבל את הכרטיס, בתירוץ תמוה שבקו זה אין כרטיסי מעבר.

בכך, בתור אזרח תמים המעונין להשתמש ביעילות עם התחבורה הציבורית, נאלצתי לשלם כרטיס מעבר בסכום של 61 ₪ (במקום כ-45 ₪) וכן כרטיס נוסף בסכום של 36 ₪.

אבקש התייחסות מהירה והולמת לבעיות אלו:

• למה שלא יודיע לנהגי החברה וכן לקהל הנוסעים הרחב שניתן להגיע מקרית שמונה לירושלים (והפוך) באמצעות שני קווים ישירים, החוסכים זמן נסיעה רב (קו 963 עובר דרך טבריה, עפולה וואדי ערה עד שעולה על כביש 6).
• למה לא יתקנו מיידית את עלות כרטיס מעבר שעולה בכ-40% גבוה מאותו כרטיס רגיל?
• למה שלא יתקינו מיידית אפשרות להנחת סטודנט בכרטיס המעבר?

אציין ואדגיש כי קווים ישירים יותר מקו 963, קרי 842 ו-845, יכולים להועיל לציבור הנוסע לפריפריה באופן משמעותי: ציבור זה סובל מנסיעה ארוכה הכוללת עיקופים ועצירות עד שהאוטובוס מגיע לתחנה האחרונה. אגד שמצהירה על שירות יעיל ומתקדם, יכולה לעשות זאת בצעדים פשוטים כאלו, והתועלת לציבור העיקרי הנזקק לתחבורה הציבורית הבין עירונית והסובל ממנה בעיקר, יכול להשתפר משמעותית.

• אפליקציית נטבס – אומרת מתי יגיע האוטובוס.
• ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל‏: http://tachbura.org
• ·10 המכות של התחבורה הציבורית בישראל:https://tahbura.wordpress.com/2014/04/20/10-plagues-of-transport/

• קודם