ניתוח נגיף הקורונה לפי התורה ומגילות קומראן; הצעות להתמודדות

תוכן עניינים – ראשי פרקים אוטומטי (לחיצה למעבר לנושא)

א.                   תיקוני החטאים: צניעות, טהרה, כסף. 1

1. חמידת כסף:. 1
2. שיער נשים:. 2
3. כיסוי ראש ובורקה – ברכת של כיסוי ראש המקום פריעה:. 2

ב.                   התהליכים הצפויים והפתרונות הפרקטיים. 2

4. כינוסים לתורה משפט ותפילה – במקום הוללות ונהנתנות:. 2
5. חזרה לטהרה כשרות וחסידות וכתות בית שני:. 2
6. הרחקה כצרעת ולא השארת החולים בבתים בקהילה:. 3
7. קידום היגיינה וטהרה:. 3
8. ברית המלח כתחילת התרופה:. 3

ג.                    הכוחות הרוחניים וההתמודדות איתם. 4

9. לימוד תורה מהסוג הנכון:. 4
10. תפילין ותפילות: קראו – נא:. 4
11. חסד מהסוג הנכון:. 5
12. רפואה ממגילות קומראן 5

ד.                   מאחורי ההסתרה והקור של כתר הרשע ההפוך. 5

13. עולם נעלם ונסתר:. 5
14. כתר רשע:. 5
15. קור – תחילית הקורונה:. 6
16. רמזים בשפת הקודש:. 6

ה.                   מהות החטא ומגפה – איבר מן החי – נא ונע. 7

17. הסיבה והעונש לפי היובלים ז':. 7
18. משמעות ה"נא": 7

ו.                    ראש החטא בסין; איסור שחיטה באירופה; צער בע"ח באיסלאם; אכילת דגים חיים בחז"ל. 8

19. סין הגדישה את הסיאה גם מוסרית בזכויות אדם. 8
20. איטליה:. 8
21. הצביעות של אירופה על איסור. 8
22. המוסלמים אינם מקפידים על צער בעלי חיים:. 9
23. חטא של הפרושים וחז"ל בעניין:. 9

א.     תיקוני החטאים: צניעות, טהרה, כסף

1. חמידת כסף:

לראשונה מאז נחקק חוק הפטנטים בשנת 1967, אישר היום היועץ המשפטי לממשלה להפעיל סמכות שניתנה לו במסגרת חוק הפטנטים, ולהתיר יבוא של תחליף גנרי של תרופה, למרות שהפטנט עליה בישראל עדיין לא פקע

הד"ר היהודי יונה סאלק לא ביקש זכויות יוצרים על החיסון שמדהים שהמציא, אלא ציין שאין זכויות יוצרים על השמש. תיקון חברתי-כלכלי היום הוא האטה ברדיפת הכסף והקריירה.

2. שיער נשים:
3. כיסוי ראש ובורקה – ברכת של כיסוי ראש המקום פריעה:

חטאי כיסוי הראש ותיקון הצעיף: מס' שבועות לפני פרוץ מגפת הקורונה התחילו ברוב מדינות אירופה לקנוס 150 יורו נשים מוסלמיות שחבשו בורקה (כיסוי ראש מוסלמי, חג'אב), לצד גזרות נוספות. היום האירופאיות וגם האירופאים מבינים שצעיף ככיסוי הפנים יותר טוב מרוב מסכות הפנים, לצד צביעויות נוספות שלהם, כמו אכילת איבר מן החי ונגד שחיטה כשרה שבה אלחוש רק בבע"ה הכשרים בגרון, ברית מילה בריאה לכל החיים ובפרט ההפרותרומבין מקריש רק ביום השמיני ל-110%, ופרו-פלסטינאיות. במדבר ה' 18: 'וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה' (לשון "פרעה"), כתר מלך רשע – מולו כתר כיסוי הראש והצניעות: ברכה (מלשון "בורקה"), 'אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין (בבא מציעא מב'): 'וַתִּקַּח הַצָּעִיף וַתִּתְכָּס... וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ' (בראשית כד'), 'וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ' (שמות לד' 29), 'וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק' (תהילים עה' 11). לכתר הקורונה יש הגנה תרופה (חלקית, לצד אורחות חיים נוספים) – התלבשו בצניעות – והיזהרו להטיף להתנשא על צנועים (שימו לב לתשובת המוסלמים בכתבה) שמקורם בתורה: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5562027,00.html

גחלת המעי נדירה ומתפתחת בעקבות אכילת בשר מזוהם שלא בושל דיו – אכילת הדם, איבר מן החי.

ב.     התהליכים הצפויים והפתרונות הפרקטיים

4. כינוסים לתורה משפט ותפילה – במקום הוללות ונהנתנות:

מוצע שמקום התפילה יהיה תחת כיפת השמיים, בא יוחזר פריסת הכפיים מעלה. במקומות סגורים יש להרחיב את התאורה הטבעית וחלונות פתוחים. לתיקונים נוספים בהתנהלות בבתי הכנסת (שאינם קשורים לנגיף), ראו: https://bills.tsedek.com/torah/120-prayer

יש לתקוע בשופר שהינו כתיקון לקרן (אותו שורש) טובה.

5. חזרה לטהרה כשרות וחסידות וכתות בית שני:

שמירת נגיעה ממי שאינו טהור, הקפדה על טבילה ונטילת ידיים, צניעות בעירום אפילו בטבילה (כתר-עטרה יש גם באיבר המין הזכרי).[1] טהרה כוללת מזון (בימינו נקרא "כשרות").

עתה יובנו עקרונות והלכות הטהרה; אחריהם יובנו עקרונות הקורבנות.

6. הרחקה כצרעת ולא השארת החולים בבתים בקהילה:
   • כצרעת בטבע – קראון בהתנחלות:

עדיף (כאשר ניתן) לנהוג לפי הכללים של הצרעת (פרשת 'נשא'), ועיקרה להרחיק את הנשאים/חולים מהיישוב. לשם כך מוצע להרחיב ולבנות מאחזים והתנחלויות נוספים ביהודה ושומרון (וכן בכל הארץ, מפריפריה עירונית לכפרים), וכדאי במבנה ארעי כקרוואן (ששורשו כתיקון ל'קורונה').

• המרחק המומלץ:

מגילת טהרה 4Q274 (קימרון, החיבורים העבריים ב', 'משפטי טהרה', עמ' 212) מציינת שמירת מרחק: 'בדד לכול הטמאים ישב, ורחוק מ̇ן הטהרה שתים עשרה֯ ב֯אמה בד֯ברו אליו'.

7. קידום היגיינה וטהרה:
   • כיור על ניאגרה:

https://bills.tsedek.com/bills/122-toilet-sink

• דלתות שירותים בפתיחה אוטומטית או עם הרגל.
• ברזי מים אוטומטיים או עם הרגל.
• מתקן/רובוט להשפרצת אוטומטית של ג'ל אלכוהול.
• פיקוח מחירים על מוצרים אלו, לצד השקעות ישירות ועקיפות של הממשלה ביבוא וייצור עצמי של מוצרים אלו. בנוסף, מצד שני, למסות שלילית ברזים וניאגרה רגילים.

8. ברית המלח כתחילת התרופה:
   • הישענות העולם החילוני על הידע המודרני והטכנולוגי, משאיר אותנו כעת נבוכים. צריך תחילה למסות את הסוכר הלבן המזויף ('הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר' [ישעיה ה' 20]) ולהחזיר את ברית המלח – אולי בו תחילת הרפואה מפרשת השבוע:
   • 'וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ' (ויקרא ב' 13; בעקבותיה התפתח המנהג של אכילת הלחם עם מלח בקידוש) ופתחה במילה "ויקרא", כאשר האות א' האחרונה בה קטנה. דורשים על זה שהא' הוא ה"אדם"/"אני" שמתחילים בא', ועליו להיות קטן כדי לעבור לשלב הבא - האות ב' – ה"בית". מזכיר את כניסת האדם לבית בימינו (וגם "בידוד"), לצד רמז ש"בגדים" הם האותיות שמעליו (מעל א') צריכים להיות בסדר מסוים, ובעיקר שלא יהפכו ל"בגידה".

ג.      הכוחות הרוחניים וההתמודדות איתם

9. לימוד תורה מהסוג הנכון:
   • לימוד מוסר נכון, בעיקר מצוואות השבטים, בן סירא וספרות החוכמה מקומראן (ראו בפרקים בעניין בספרי). 'בטרם תלמד - למד; ובטרם תרפא - הרפא' (בן סירא יח' 18).
   • לצדיקים ששומרים טהרה ומצוות, כדאי שילמדו את מגילות קומראן, ואז גם – תפילות לחש, בדגש ללא השבעות מלאכים ורק מהנוסחים של מגילות קומראן (ראו בפרק התפילה בספרי).
   • יש הממליצים ללמוד את ספר דברים.[2] זהו הספר הנפוץ ביותר שנמצא במגילות קומראן מבין החומש, שהורכב ממגילת המקדש – שאותה ראוי להחזיר ככתר התורה (ראו עליה פרק בספרי). בנ"ך נפוצים ישעיה ותהילים – שגם מומלצים.
   • לימוד צער בעלי חיים ומהות המצוות ופלאי הבורא בעניין (ראו לעיל על האופן ייחודי של אל-חוש כמה שניות בע"ח הכשרים – כך עשה הקב"ה כדי שלא לגרום להם סבל [עצביהם קדימה בגרון, בעוד לטמאים אחורה בצוואר].
10. תפילין ותפילות: קראו – נא:
    • התפילין הוא הכתר האמיתי של עם ישראל, אך יש להניחו רק בטהרה. מקורו (לצד המזוזה) מעדת קומראן (וכך התגלגל לחז"ל ולימינו).
    • יש לחזור לתפילות הנכונות שמקורן במגילות קומראן (מאות מזמורים ייחודים במגילות אלו שעדיין בתהום הנשייה; מזמור 11QPs-a כז' 10 מציין שספר תהילים כולל 4,050 מזמורים למחזור שמיטה, ולמשל רק במגילת ההודיות יש חמישה ספרים כתהילים בנוסח המסורה); טהורים וקדושים רשאים לברך חולים במגילות לחש, אף רק בנוסחי המגילות (ולא בנוסחים מיסטיים שונים שבפרט כוללים השבעות אסורות).

בן סירא לה' 16-1: 'הושיענו אלהי הכל, והרם פחדך על כל הגוים. הרף על עם נכר, ויראו את גבורתיך. כאשר נקדשת לעיניהם בנו, כי לעינינו הכבד בנו. וידעו כאשר ידענו, כי אין אלוהים זולתך. חדש אות ושנה מופת, האדר יד ואמץ זרוע וימין. העיר אף ושפוך חמה, והכניע צר והדוף אויב. החיש קץ ופקוד מועד, כי מי יאמר לך מה תעשה. השבת ראש פאתי מואב, האומר אין זולתי. אסוף כל שבטי יעקב, ויתנחלו כימי קדם. רחם על עם נקרא בשמך, ישראל בכור כניתה. רחם על קרית קדשך, ירושלים מכון שבתך. מלא ציון את הודך, ומכבודך את היכלך. תן עדות למראש מעשיך, והקם חזון דברק בשמך. תן את פעלת קויך, ונביאיך יאמנו. תשמע תפלת עבדיך, כרצונך על עמך. וידעו כל אפסי ארץ, כי אתה אלהי עולם.'

• חזרה להלכה התורנית והטבעית קדומה לפי מאות בתי כנסת בישראל מהמאה שלישית עד לפני כמה מאות מראים את רוב העקרונות: שמיים פתוחים מזרחה בזריחה, ידיים למעלה, השתחוות, שמירת מגע מטמאים, הרחת מצורעים, הרחקת אוכלי נע - איבר מן החי, חסידות, טבילה טהרה והיגיינה, טומאת מגע בחפצים, טומאת מתים (תוך תיקון הפרדוקס הגדול של הפרושים - טמא מת מותר בהר הבית).

11. חסד מהסוג הנכון:

התורה אומרת לחזק את עניי עמינו: 'דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם יי' (ירמיה כב' 16), ואילו אורח החיים המודרני משלב בין מימוש עצמי לנהנתנות. אפילו ישו אמר 'לכו אל הצאן האובדות אשר לבית ישראל' (מתי י' 6, אך הנצרות הרבתה אנטישמיות ברוב ההיסטוריה). ראו על כך פרטים בספרי. הנגיף עושה איזון בין הפגיעות של החלשים והעניים לעשירים.

12. רפואה ממגילות קומראן התֵרָאפּוֹיְטִים ואיסיים:

ספר אסף הרופא נלקח מפרק י' ביובלים, התֵרָאפּוֹיְטִים הם רופאי הנפש, יוספוס מתאר את האיסיים כרופאי הצמחים – ראו על כך בספרי.

ד.     מאחורי ההסתרה והקור של כתר הרשע ההפוך

13. עולם נעלם ונסתר:

עם כל הטכנולוגיה המודרנית, שחלק ניכר ממנה הם ערוצים בלתי נראים (גלי רדיו ואור), עדיין החוכמה ודרכי מחלה זו נסתרים מיכולתינו לראות אותה, וכנראה יש לה גם יכולות להיות זוהרת ולעיתים רדומה ונסתרת. 'אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ' (ישעיה מה' 15).

טעות גדולה שאינה מוקפדת בשלב זה היא שחרור חולים שלכאורה התרפו. חלקם אולי אכן התרפו, אך יש מקרים גם בתוך ישראלים שחולים שנבדקו ונמצאו בריאים (ללא סימני המחלה),[3] ואולי לאחר מכן חזרה אליהם המחלה. לכן יש להקפיד על המשך בדיקות יותר ארוכות על חולים.

בנוסף, לנגיף יש כמה סוגים ודרגות חומרה,[4] וזו עוד סיבה שלא נכון להשוותו לשפעת.

14. כתר רשע:

כמו שהיו בעבר (בעיקר במצרים) תפילין בצורות נחש של כוחות הטומאה, כך זהו כתר רשע. בראש מלאכי האור עומד רפאל/שר האורים, ואילו בראש מלאכי הרשע עומד משטמה (ראו למשל את הדואליות של בכי מלאכי השרת לעומת שמחת מלאכי המשטמה בעקדת יצחק [פאסידו יובלים 4Q225]).[5] לעיתים יש להם נציגים ברורים בארץ, כמו יחנה ואחיהו (ברית דמשק ה' 19-18; ידועים בשמותיהם היוונים: יניס וימבריס). מגילת פשר מעשי מלכיצדק מתארת את המלחמה הזו באחרית הימים נגד מלכירשע[6] (וכך גם בחזון יוחנן; כריסטוס "המורה" מקביל למלכיצדק נגד ארמילוס).

לפי ספר שמות, חרטומי מצרים הצליחו לעשות קסמים דומים למכות, אך לא הצליחו למנוע את המכות. דברים אלו מפורשים ביובלים מח' 10: 'ודברים רעים הנחנו להם לעשות, אך רפואה לא נתנום לעשות בידיהם'.

15. קור – תחילית הקורונה:

הנגיף נראה כאשר מחממים ומקררים אותו: 'במשך כארבע שעות, מחמם ומקרר המכשיר את הדגימה' (https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5684084,00.html).

אלישע הנביא ריפא את מים רעים במלח[7] – התקלחו במים קרים, תורני, טבעי ומאוד בריא. הקפידו על מקלחת, בעדיפות לאמבטיה עם טבילה (מי הברז טהורים!) לפי טהרת עדת קומראן (ראו כאן).

יש חולים אחרים שמתארים את התחושה כשריפה מתחת לעור, או טבילה באמבט של קרח. דומה לאדים בחום ובקור, דומה ל-4 מעלות שאומר אהרון.

16. רמזים בשפת הקודש:

בתוך המילה "בריאות" יש "ריאות". גם במילה "ישראל" יש באמצע "אושר" בהיפוך אותיות, כאשר בדברי גד החוזה יב' רעו' יש נוטריקון, שכנראה מכוון לאבותינו ואמהותינו.

• COVID = "דיבוק" בהיפוך אותיות.
• קור – תחילית הקורונה:

הנגיף נראה כאשר מחממים ומקררים אותו: 'במשך כארבע שעות, מחמם ומקרר המכשיר את הדגימה' (https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5684084,00.html).

אלישע הנביא ריפא את מים רעים במלח[8] – התקלחו במים קרים, תורני, טבעי ומאוד בריא. הקפידו על מקלחת, בעדיפות לאמבטיה עם טבילה (מי הברז טהורים!) לפי טהרת עדת קומראן (ראו כאן).

• 'וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם' (שמות לג' 6):

יש להחזיר את כתר-קרן התורה: 'וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ' (שמואל א' ב' 10);[9] 'וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ' (שמות לד' 29), בניגוד לקרן הרעה: 'וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ'; 'וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק'. יש הטוענים שכתר האישה הוא כיסוי הראש שלה.

תיקוני הזוהר קט': 'לָקֳבֵל בִּינָה דְאִתְּמַר בָּהּ אַלֵּף בִּינָה, אִלֵּין אַלּוּפֵי עִשָׂו, לָקֳבֵל חָכְמָה אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוְן, לְעִילָא כתריא''ל (נ''א כרתיא''ל) לָקֳבֵל כֶּתֶר עִִלְיוֹן'.

• 'קורונה' בגימטריא תואמת ל'אכל אבר מן החי' (שניהם 367).
• 'רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה' (משלי יח' 14).

ה.    מהות החטא ומגפה – איבר מן החי – נא ונע

17. הסיבה והעונש לפי היובלים ז':

'כי כל שופך דם אדם וכל האוכל דם כל בשר ישמד מקרב כל מן הארץ; ולא ישאר איש האוכל דם והשופך דם על הארץ, לא נין ולא נכד לו תחת השמים; כי אם בגיא צלמות ילכו למו, ואל בור שחת ירדו; בחשכת התהום יטבעו כולם, במגפה רעה, איש איש [מכם] אשר לא יקריב מכל דם לכפר בעדכם; וזה הדבר: מדי תשחטו חיה או בהמה או כל אשר יעופף על הארץ, עשו לכם פעולת צדקה בדם בכל מקום אשר ישפך על הארץ; ואיש מכם לא יאכל [בשר] בדם. אל תתנו לאכול דם לפניכם; כסו את הדם בעפר, כי כן צוויתי. אעידהו לכם ולבניכם ולכל בשר; ואל תאכלו הנפש עם הבשר, פן לא ידרש דמכם לנפשכם מכל בשר השופך אותו על הארץ; כי לא יכופר לארץ את הדם אשר נשפך עליה, כי אם בדם שופכו, תטהר הארץ לכל דורותיה'.

במגילה חיצונית לבראשית (מקומראן) ה' 29 מצוין 'ספר נח' (מארמית: 'כתב מלי נח').

בדברי גד החוזה ד' רו' מוזכרים מצוות בני נח,[10] והתגבשו בחז"ל ל"שבע מצוות בני נח",[11] לצד כמובן הברית של ה' עם נח והאנושות בבראשית ט' 5-4: 'אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּלחַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ'.

18. משמעות ה"נא":
    • הנגיף הינו המשך של חי קטן (או רוח קטנה) שזז-נע בין הבריות, בגלל שאכלו אותו כבעל חיים חיה בניגוד לתורה, וקשור לאכילת הדם שבו. שיאו באכילתו בחיות המסמלות את הרוע כמו עטלפים ונחשים בסין, לצד חיות בר שונות. בחנוך טו' 9 נאמר שרוחות רעים יצאו מגוויות הנפילים, וביובלים י' 8 נח התפלל נגד הרשעת הרוחות הרעות נגד האנושות (וצמצמם לעשירית). זהו המקור לספר אסף הרופא (ומהיובלים הועתקו מסורות רבות, וכן מדרשים שלמים כמו 'ויסעו', 'תדשא'; ראו פרק בספרי ובפירוש של כנה ורמן). אפשר שרוחות דומות הן תוצאה של אכילת איבר מן החי, וודאי שתיקונים דומים נדרשים.
    • האיבר מן החי הוא נא, וכך הקורונה נגמרת בהברה "נה". בפרשת 'בא' (שמות יב' 9) בני ישראל הצטוו לאכול את הבשר קורבן הפסח צלי אש: 'אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא', ורש"י מפרש: 'שאינו צלוי כל צרכי קוראו נא'.
    • יחזקאל ל' 16-14: 'וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא. וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא. וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם חוּל תחיל [תָּחוּל] סִין וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ וְנֹף צָרֵי יוֹמָם'.

ו.       ראש החטא בסין; איסור שחיטה באירופה; צער בע"ח באיסלאם; אכילת דגים חיים בחז"ל

יחזקאל ל' 16-14: 'וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא. וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא. וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם חוּל תחיל [תָּחוּל] סִין וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ וְנֹף צָרֵי יוֹמָם'; 'כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת, לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי - כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ' (צפניה ג' 8)

19. סין הגדישה את הסיאה גם מוסרית בזכויות אדם.

'כִּי לֹא שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה' (בראשית טו' 16). אמנם סין עזרה ליהודים נמלטים משואת אירופה, וראוי להתפלל לשלום העולם. יחזקאל ל' 16-14: 'וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן וְעָשִׂיתִי שְׁפָטִים בְּנֹא. וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא. וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּמִצְרַיִם חוּל תחיל [תָּחוּל] סִין וְנֹא תִּהְיֶה לְהִבָּקֵעַ וְנֹף צָרֵי יוֹמָם'.

'במקומות רבים ברחבי סין פועלים שווקים, שבהם מוחזקות חיות בתנאים מחרידים. תרנגולים, ברווזים, כלבים, חתולים, ארנבונים, חיות גדולות יותר ומגוון עצום של חיות בר – כל אלה מוצעים למאכל בעודם בחיים. לפי כתבה בעיתון Taipei Times (מאי 2004), הלקוחות צועקים איזה חלק מהחיה הם רוצים, ואז הורגים אותה לעיניהם ולעיני שאר החיות הממתינות למותן. שיטות ההרג כוללות, בין השאר, חנק, דקירה לדימום איטי והשלכה למים רותחים'. https://anonymous.org.il/art153.html https://www.facebook.com/tzahi.rozen/posts/10158153486434375

https://www.makorrishon.co.il/opinion/213779/

"במסגרת המלחמה שלה בנגיף הודיעה סין על איסור צריכת בשר ציד ועל סגירת חוות גידול".

20. איטליה:

חלקה המר בסוף ימי בית שני. גם בספר החיצוני סיבליות ה' שמב' מתואר חורבנה.

הכיתאיים (שמייצגים את אירופה, ובפרט את יוון ורומא) מגונים רבות במגילות קומראן ובמגילת בני האור נגד בני החושך (המלחמה) בפרט.

21. הצביעות של אירופה על איסור שחיטה:

השחיטה הכשרה מוציאה את הדם מנפש החיה, ובתהליך זה יש באופן ייחודי רק לבע"ח כשרים אל-חוש של כמה שניות – כך עשה הקב"ה כדי שלא לגרום להם סבל (עצביהם קדימה בגרון, בעוד לטמאים אחורה בצוואר).[12] אך האירופאים הצבועים האשימו את היהודים ואסרו עליהם לשחוט את בעה"ח בגלל זיוף מוסריות, ומתירים לעצמם לאכול איבר מן החי – בניגוד למצוות בני נוח. בדומה אסרו על ברית המילה שלה יתרונות בריאותיים רבים, ובפרט שהיום השמיני הינו היחיד בחיי האדם בו רמת קרישה מקסימאלית מכל חייו – 110%, דבר שחיוני לניתוח מדמם.

• חטא הגאווה של הנוצרים:

האחות של הקורונה העכשווית (COVID-19), היא הסארס. היא הפסיקה ביד נעלמה (מפי עליון). לא הצליחו למצוא לה חיסון – וכעת נדחו ההשערות למציאת חיסון ל-COVID-19 ל-18 חודשים. דווקא המדינות המצליחות ביותר (בראשם טאיוואן וסין; כאשר ספק אם אלו יצלחו במדינות ערב) להתמודד עם הקורונה עשו צעדים רבים ומשמעותיים במדינותיהם, וזאת בצניעות והתייחסות רצינית (ואולי גם אכזרית) לנגיף.

דברי גד החוזה ב' עח'-פח' מטיף נגדם: אבל אנו חכמים ואנו נבונים יודעים את יי ואת תורתו אנו יודעים את תוארו והויתו; לכן כה אמר יי יען כי גבהו אתם מאד לדבר על אל אלים ידעו תדעו שתאבדו בחכמתכם; כי מה לכם באדם אשר נשמה באפו שבן לילה היה כצל יום עובר ליתן אותו בישיבות אל; כי לא אתכם ידעתי מקדם ואיזהו ספר כריתות עמי אשר אמרתם לבז יהיו הראיני לי; פגריכם יפלו בתוך עמי'.[13]

22. המוסלמים אינם מקפידים על צער בעלי חיים:

כפי שבלעם הכה את חמורו ששירת אותו (במדבר כב'), כך חלק המוסלמים מכים את בעלי החיים המשרתים אותם. חטא מוסרי זה מוסיף על עוונותיהם המוסריים ונגד הציונות.

23. חטא של הפרושים וחז"ל בעניין:
    • סברו שאין צורך לשחוט או להרוג דגים (חולין כז' II על במדבר יא' 22; תוספתא תרומות ט' ו') וזאת בניגוד, ואולי אף במחלוקת ישירה עם ברית דמשק יב' 12-15: 'עד כל נפש החיה אשר תרמוש במים והדגים אל יאכלו כי אם נקרעו חיים ונש[פ]ך דמם וכל החגבים במיניהם יבאו באש או במים עד הם חיי̇ם֯ כי̇ ה̇וא משפט בריאתם', וחז"ל אף ראו במי שנהג כך כ"מין" של 'דרך אחרת'. כידוע, לאחר מכן חז"ל תיקנו ההלכה (לפי עדת קומראן).
    • חטא נוסף הוא חיבול מומים בקדושים (מעשר שני פרק ה' טו'[14] וסוטה מח'),[15] אך לאחר מכן קיבלו עליהם את עיקרון עדת קומראן (התקנת טבעות חבק לצוואר הבהמות לשחיטתם כקורבנות בהתאם להלכה ממגילת המקדש לד' 6[16] שיישמה יוחנן הורקנוס) לאכול חולין על טהרת הקודש (אך לאחר מכן שוב ביטלו רוב הלכות אלו, זולת בעניין זה – ומשכך שומרים היום על אי-אכילת מומים בחולין, למרות שהתורה מתירה). ראו על שני עניינים אלו בפרק הכשרות בספרי.
    • שתי דוגמאות אלו ממחישות את התיקונים החיוביים שנעשו בהלכה הרבנית, ויש לעמוד על חטאים דומים – ומה שתקן תוקן – לתקן. דוגמא נוספת (אך שאינה בתחום כשרות המזון) להלכה שתוקנה – חיתון עם אחיינית (ראו בספרי).

\

אמשיך לעדכן מאמר זה בקישור זה:

https://bills.tsedek.com/emergency-rescue/131-coronavirus

הערות השוליים באתר מופיעים בתחתית הדף:

אך הקורונה גם פותחת עיניים: קראו-נא, הוא אמנם נע ונד, ולכן יש לנקוט משנה זהירות כלעיל, אך גם לחזק תורה מבראשית (ברית-אש, בית-ראש):

התסמינים משתנים כי יש כמה סוגי וירוסים;[17]

[1] סרך היחד ז': 'ואשר יהלכ לפני רעהו ערום ולוא היה אנוש ונענש ששה חודשים'. כיסוי הגוף מצוין ביובלים ג' 31 שמבדיל את ישראל מהנכרים, ובחנוך פו' 4: 'מוציאים ערוותיהם כסוסים'. במגילת 512Q4 (קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 32-20, כינה אותה: 'ברכות למיטהר') מובאות (לראשונה) ברכות למיטהר במים והביטוי: 'כסה] את בגדיו' (עותקים 38-36 ש' 11). לכן מומלץ לבצע תיקונים אלו גם במקוואות.

[2] https://www.israel-news.co.il/archives/22436 , https://bshch.blogspot.com/2020/03/blog-post_218.html

[3] ראו שלושת מאמרים אלו: 1, 2, 3.  

[4] ראו מאמר זה.

[5] 'מלאכי קודש עומדימ בוכים על[‏     ] את בננו̇ מן ה̇ארץ ומלאכי המ[שטמה‏        ] שמחים ואומר֯ים עכשו יאבד' (קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 218). זוהי הרחבה על היובלים ב' 7-5; בראשית כב' 10. (קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 218).

[6] מלכירשע (מוזכר גם מגילה4Q280 ) הוא דמות רוחנית עתידים למלחמת אחרית הימים, כנראה מולו מלכיצדק, עליו יש מגילת פשר (11Q13 [קימרון, החיבורים העבריים ב', עמ' 280-279]).

[7] ' וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת... וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יי רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת' (מל"ב ב' 19, 21).

[8] ' וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל אֱלִישָׁע הִנֵּה נָא מוֹשַׁב הָעִיר טוֹב כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי רֹאֶה וְהַמַּיִם רָעִים וְהָאָרֶץ מְשַׁכָּלֶת... וַיֵּצֵא אֶל מוֹצָא הַמַּיִם וַיַּשְׁלֶךְ שָׁם מֶלַח וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יי רִפִּאתִי לַמַּיִם הָאֵלֶּה לֹא יִהְיֶה מִשָּׁם עוֹד מָוֶת וּמְשַׁכָּלֶת' (מל"ב ב' 19, 21).

[9] ראו גם ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עח': 'כִּי מַה שֶּׁאָדָם חַי, אֵינוֹ כִּי אִם מֵחֲמַת שֶׁנּוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת, כִּי שׁוֹאֵב חַיִּים מִמִּדַּת מַלְכוּת, שֶׁהוּא שָׁרְשׁוֹ כַּנַּ"ל וְרוּחַ הַקּדֶשׁ הוּא בְּחִינוֹת מַלְכוּת כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'שֶׁלְּבָשַׁתָּהּ רוּחַ הַקּדֶשׁ' כִּי כָּל אֶחָד יְתַקֵּן בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ שֶׁלּוֹ וְיֵלֵך מִמַּדְרֵגָה אֶל מַדְרֵגָה מְעַט מְעַט עַד שֶׁיְּתַקֵּן הֶאָרַת פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת וְזֶהוּ בְּחִינוֹת מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל. דְּהַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ אִם הוּא בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא אִם יִתְחַזֵּק גַּם שָׁם לְדַבֵּר עַל כָּל פָּנִים דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה  וְהִתְבּוֹדְדוּת (כנגד בידוד) אֲפִילּוּ שָׁם בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת מְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים שֶׁל הָאָדָם כִּי 'אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִי עַל לִבָּא הָוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא' וְכַנְפֵי רֵאָה הוּא בְּחִינוֹת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל הַיְנוּ כִּי יֵשׁ בָּאָדָם שְׁנֵי מִינֵי תַּבְעֵרוֹת מְדוּרַת אֵשׁ, לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ וְרַק הַתּוֹרָה מַצֶּלֶת מִזֶּה כַּנַּ"ל.'

[10] 'ואם אתה עושה כן ועשית את המצוות אשר נצטוו לבני נח אביכם אזי טוב לך כל הימים'.

[11] ראו: לביא, מצוות בני נח; סבתו, מצוות בני נח. לדיאבון, חלק מהפרשנים סבורים שלנכרים מותר לאכול איבר מן החי או את הדם.

[12] https://bills.tsedek.com/torah/95-%D7%A9%D7%97%D7%99%D7%98%D7%94

[13] 'אוי לך אדום היושבת בארץ כיתים בצפון היום; כי מחריביך יצאו מעם נורא לבלתי השאיר לך שריד; כי אמרת מרום מושבי ודעת אל אלים ידעתי כי אותי בחר יי תחת עם קדושו כי נמאס בהם; ועמו הראשון עם נבזה ונדחה לא ידעה את יי ואת תוארו; אבל אנו חכמים ואנו נבונים יודעים את יי ואת תורתו אנו יודעים את תוארו והויתו; לכן כה אמר יי יען כי גבהו אתם מאד לדבר על אל אלים ידעו תדעו שתאבדו בחכמתכם; כי מה לכם באדם אשר נשמה באפו שבן לילה היה כצל יום עובר ליתן אותו בישיבות אל; כי לא אתכם ידעתי מקדם ואיזהו ספר כריתות עמי אשר אמרתם לבז יהיו הראיני לי; פגריכם יפלו בתוך עמי; קנאות יי צא צא ממקומיך ודוש את אדום כלה עשה בהם; בא צרפת בא צריות בא ספר בא אשכנז בא גרמוניא באו ונפלו בבאר שחת באבדון וצלמות כי פיכם נכשל בכם ואין עוזר לכם'. להרחבה ראו: בר-אילן, The words of Gad the Seer: The Author's Opponents and the Date of Its Composition; בר-אילן, דברי גד החוזה, עמ' 43-39.

[14] 'יוחנן כהן גדול העביר הודיות המעשר. אף הוא ביטל את המעוררים, ואת הנוקפים. ועד ימיו היה פטיש מכה בירושלים, ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי'. כתבו על כך ושהטבעות המשיכו לשמש במקדש כשדעת חכמים היתה נוחה עימן: אורבך, תרומתו של יגאל ידין למדעי היהדות, עמ' ;6 רוקח, הערות אכסניות, עמ' 263-264.

[15] סוטה מח': 'יוחנן כהן גדול ביטל גם את הנוקפים.[ושואלים]  מאי [מה הם] "נוקפים" [אלה]? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהיו מסרטין [עושים סריטה] לעגל [העומד לשחיטה] בין קרניו, כדי שיפול דם בעיניו [ויהיה קל יותר לשחוט אותו]. אתא איהו בטיל [בא הוא וביטל את הדבר] משום דמיחזי כי מומא [שנראה הדבר כמו שמטיל בו מום]. במתניתא תנא [בברייתא שנה]פירוש אחר ל"נוקפין]: שהיו חובטין אותו [את העגל] במקלות [להמם אותו לפני שחיטה] כדרך שעושין אותו לפני עבודה זרה. אמר להם [יוחנן כהן גדול]: עד מתי אתם מאכילין נבילות למזבח! ]ושואלים: וכי] נבילות [היו אלה!? הא שחיט להו [הרי שוחט אותן ולא מתו מעצמם!] אלא [הכוונה היא שהיו נעשות בכך] טריפות[ ומדוע-] שמא [מתוך המכות] ניקב קרום של מוח [ונעשה העגל טריפה. לכן] עמד והתקין להם טבעות בקרקע [שיקשרו את הבהמות שם ולא יצטרכו לאמצעים אחרים להקל על שחיטתן[.

[16] 'אוסרים את̇ ר֯א֯ש̇י ה̇פ̇רים אל הטבעות ו[‏  ] ב֯טבעות... אחר יהיו ט̇ובח̇ים אותמה...'. ידין, מגילת המקדש, עמ' 208, כבר עמד על כך.

[17] ראו מאמר זה.

• הבא