קטגוריה: הרצאות עידכון אחרון ב-חמישי, 14 פברואר 2019 נכתב על ידי עורך אתר חוק וצדק

סדר דין אזרחי – "וְהַצִּיגוּ בַשַּׁעַר מִשְׁפָּט" (עמוס ה')

חקירת בעלי דין ועדים בנפרד:

  • בספר החיצוני לדניאלשושנה, מתואר כיצד דניאל חוקר שני עדים ומצליח להוכיח שהם משקרים כיוון שהם מציינים עובדות שונות-סותרות בנוגע לאירוע, אך זאת בזכות הוראתו הפרוצדורלית להניח את העד השני שימתין בחדר/מקום שקט ונפרד שאינו שומע את עדות העד הראשון.
  • בדיוני העדויות על השופט/ת להורות שכל הנחקרים הבאים ימתינו בחוץ ולא ישוחח עם אף אדם רלוונטי בתיק עד סוף דיון החקירות.
  • הבעיה, שסדר דין אזרחיאינו מחייב זאת - וזאת ראוי לתקן..

הגשת בקשות לבית משפט:

  • הגשת בקשה תועבר אוטומטית לצד שכנגד ויהיה לו תקופה להגיש תגובה, ורק לאחר תקופה זו הבקשה תגיע לשופט (יחד עם התגובה – אם הוגשה בזמן).
  • לבקשה של עד 3 עמודים (ללא הכותרות) תהיה זכות תגובה של 7 ימים. על כל עמוד נוסף בבקשה – יהיה לצד שכנגד עוד יום לתגובה. לבקשה שתוגדר ע"י המגיש דחופה תהיה זכות תגובה של 3 ימים. על כל עמוד נוסף בבקשה – יהיה לצד שכנגד עוד חצי לתגובה. אם ייקבע שהבקשה אינה מתאימה להיות דחופה (בלי קשר אם מוצדקת או לא), המגיש ישלם הוצאות לצד שכנגד.
  • יחודדו הגופנים ועיצוב הדפים להגשת מסמך.
  • למגיש תהיה זכות לבקש דיון או להגיש במעמד צד אחד.

שקיפות בהליך קבלת ההחלטות של הנהלות הרשויות (כגון מועצות מקומיות ואזוריות):

  • קיום דיונים בבניין מותאם: הדיון יתקיים בחדר שקירותיו זכוכית, כאשר בתוך החדר יהיו כשלושים מקומות ישיבה של חברי ההנהלה והישיבה והנספחים להם, ואילו מעבר לקירות הזכוכית, יהיה מאות מקומות ישיבה שפתוחים לקהל הרחב. מטרת הזכוכיות לסינון רעשים (בעיקר דיבורים של הקהל) והפרעות (במקום שמירה ואבטחה)
  • שידור ישיר של הדיונים בתקשורת: באתר אותו גוף של הרשות, ו/או באתר מרכזי שיוקם לצורך כך. כמו כן, פרוטוקול הדיון ייעלה בתוך מספר ימים (ייקבע מקסימום ימים) לאתר האינטרנט של אותו גוף של הרשות, ו/או באתר מרכזי שיוקם לצורך כך. לפני כל דיון שאינו דחוף, יתפרסם הזמנה לקהל הרחב בעיתונות הרלוונטית וכן ברדיו מקומי.
  • לפי 1,000 תיקים בשנה, 5 ימי עבודה בשבוע, עבודה של 35 שבועות יוצא 6 תיקים ליום. (1000/175). 2. מתוך ה-6 לפחות 3 הם תביעות סרק שנמשכות אחרי כתב הגנה או בקדם משפט. 3. מתוך ה-3 שנותרו: חלק נגמרות בפשרה, חלק נגמרות בפס"ד טכני קצר ואולי אחת מחייבת פס"ד מפורט. 4. השופטים כותבים פס"ד ארוכים - אקדמים ומיותרים. בסוגיות פשוטות כדאי לכתוב קצר ולעניין ולשמור על שכל ישר, הגינות בסיסית והדין המקובל. 5. הרבה עומס, סחבת וחוסר יעילות נגרמים משיטת עבודה לא נכונה, אחסון תיקים מסורבל, חוסר יעילות של המערכת וגם ממבנה פיזי לא מתאים בפרט בת"א. אולי כדאי למנות יועץ תעשייה וניהול למערכת בתי המשפט ולתת פתרון לבעיות הארגוניות והתפעוליות ? 6. סדר הדין האזרחי מסורבל מאד - יותר מדי הליכים ויותר מדי מסמכים. כדאי לתקן את סד"א למנגנון פשוט ויעיל של הגשת כתב טענות + תצהירים מלאים. דיון משפטי קצר ורצוף של הוכחות (עדות + חקירה נגדית) ופסיקה תוך זמן קצוב. כך תביעה אמיתית תבורר תוך כמה חודשים (חודשים לתיק פשוט, חצי שנה לתיק סבוך, מורכב וקשה). מתי יתחילו את הרפורמה ???
קטגוריה: הרצאות עידכון אחרון ב-שישי, 09 נובמבר 2018 נכתב על ידי עורך אתר חוק וצדק

המלצות/הנחיות להתקשרות אלקטרונית יעילה עניינית מכובדת ומנומסת ביישומון וטסאפ

ה' בירך אותנו להמציא ולהשתמש בזול באמצעי תקשורת אלחוטיים ומהירים, בראשם מוביל היום היישום וטסאפ. אך התפתחה (או שמא הידרדרה) והשתרשה בחברה תרבות כתיבה מהירה טרחנית וחלקית - מקוטעת מיותרת ומסתמית, שגורמת לשימוש מוגבר במכשירים האלקטרוניים ולבזבוז זמן, ובמיוחד מחלישה את ההבחנה בין הודעות חשובות ומהותיות, לבין רוב הודעות מיותרות וסתמיות של נימוסים וחוסר סבלנות לכתיבה מרוכזת ומאורגנת.

לפיכך, להלן הנחיות לשימוש באפליקצית הווטסאפ:

  1. קבוצות:
  2. לבקש מבעלי יישומון הווטסאפ להפריד באפליקציה כך שהודעות של קבוצות יהיו בלשונית נפרדת, ולא תהיה שום התראה או סימון על הודעות חדשות מקבוצות (או שיהיה אפשר לסמן 'השתק' על כל קבוצה/איש קשר ושישתיק אותו לחלוטין – גם מסימון של כמות הודעות על אייקון האפליקציה.
  3. עד שתיקון יבוצע (הפרדה ואי-הצגת הודעות על קבוצות), עדיף להתנתק מרוב הקבוצות (ובכל מקרה לעשות להם 'השתק', למרות שזה לא עוזר הרבה).
  4. בקבוצה קטנה (מס' מועט של אנשים): ראוי במיוחד לא לענות תגובה מיותרת בהקדם (כמו "קבלתי" או "תודה"), כדי ששולח ההודעה יוכל לדעת מתי כולם קיבלוה - כאשר יסומן לו 2 הוי-V בכחול.
  5. לענות בהבחנה רק לכותב ההודעה או רק לכל הקבוצה, כאשר עדיפות רק לכותב ההודעה.
  6. הימנעות מנימוסין מיותרים סתמיים ומפריעים:
  7. הרבה נוהגים להיות "מנומסים" ולענות להודעה שקיבלו בהודעה קצרה של "קיבלתי" או "תודה"[1], אך כאמור אין בה צורך (במיוחד בסימון הכחול/נראה) שהיא מיותרת ומפריעה ומצמידה את הצדדים שוב לסמארטפון. ברירת המחדל בין חברים או אנשים שעובדים או בעלי מטרה מוסכמת בהתקשרותם הכללית היא שסימון כחול משמעותו "קיבלתי, תודה, אטפל במה שצריך בקרוב ואעדכן עניינית..".
  8. כמו"כ, גם הודעה "נימוסית" של דיווח מיותר כמו "אטפל בזה בשעות הקרובות" היא מיותרת ומפריעה, כי זה ברור מאליו וברור שכך הצד שקיבל יעשה (ואם לא ברור, אז כן יש להודיע שאין כוונה כזו, או שאין ביכולתו לענות תוך זמן סביר).
  9. ישנו חיסרון נוסף של כתיבת הודעות נימוסין או תגובה סתמית אחרונה (שגם זו גאווה מיותרת), כי כאשר מסתכלים ברשימת כל ההודעות באפליקציה, ניתן לראות רק את ההודעות האחרונה עם כל איש קשר/קבוצה, ועדיף לראות את ההודעה המהותית שנכתבה, ולא הודעה סתמית/נימוסין.
  10. יתרון נוסף לכך הוא היכולת לחפש בתוך שרשור הודות הקבוצה ולחפש הודעה חשובה, במקום להתפזר בין הודעות אישיות ותגובות נימוסיות מיותרות.
  11. התשובה (היחידה) שעל המקבל הודעה לענות היא תשובה מהותית (ולא נימוסית) לגוף ההודעה, ורק אם כזו נדרשת, וזאת בטווח של עד יומיים מיום קבלת ההודעה (אלא אם בוקש אחרת).
  12. בהודעת התשובה המהותית יש לענות תשובה מלאה בהתייחסות לכל הנקודות שהועלו[2] וכן נקודות נוספות אחרות שעולות, כולן בהודעה אחת, כאשר מפרידים בין נושא לנושא בשורה רווח. אם בהודעה התבקש הנמען לבצע משימה קטנה/פשוטה (כגון להתקשר לצד ג' או לבדוק אימייל שנשלח אליו), הרי שקודם (בזמנו בשעות הקרובות) עליו לנסות לעשות את המשימה, ורק לאחר מכן לעדכן אם הצליח או מה עלה בידו לעשות. דוגמאות בהערת השוליים[3].

  1. הפחתת מספר הפעמים של בדיקת הודעות בפלאפון/במחשב:
  2. מעבר לאמור לעיל על המיותרות וההפרעה של תגובה "תודה" או "קיבלתי" וכדומה, הרי שלעיתים מתנהל דיון או דיאלוג התכתבותי. גם בדיון כזה, ראוי לרכז בתגובה אחת כמה שיותר מלאה (אפשר ומומלץ שיהיה בה רווחים בין השורות עם נושאים שונים), במקום הרבה הודעות קטנטנות בשליחות נפרדות (המכונה: "סימוס יתר"). זו עבודת טובה על מידת הסבלנות של האדם, וודאי שהיא בסיס חוכמה לחיים: "חָזִיתָ--אִישׁ, אָץ בִּדְבָרָיו: תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ" (משלי כט').

לקריאת הוראות/הנחיות על כל סוגי התקשורת בצורה מכובדת יעילה ומנומסת:

http://bills.tsedek.com/efficiency/107-nomophobia

הצעות אלו באות כדי להגדיר ולחדד את המושגים "כבוד", "נימוסין", "מוסר תקשורי" וכדומה, ובעיקר כדי לייעל וצמצם לנוחות של כמות השימוש בתקשורת האלקטרונית העודפות. בנוסף על כך, הרי שהתנהלות כזו מוכחת כבריאה ומועילה:


[1] אם בכל זאת הצד השני רוצה להיות נחמד/מנומס/מכבד/מוסרי וכן לענות הודעה של "קיבלתי" או "תודה", הרי שככל שסביר שההתקשרות בין הצדדים תמשיך להתנהל בימים הקרובים, כך ראוי לשלבה בתחילת השיחה או ההודעה הבאה החדשה (והמהותית)..

[2] עולה שאלה בעניין, מה קורה כאשר הצד השני-הנמען אינו עונה על כל השאלות שנשאל, ובמקום זאת, אף שואל שאלה/ות חדשה משלו – האם אז על הצד הראשון (השואל המקורי) לחזור שוב על שאלותיו, לענות גם על השאלות החדשות של הצד השני, הכל או כלום?

[3] היה והשאלה היתה בחירה בין מספר אפשרויות, אזי על מקבל ההודעה לענות לאחר שיבדוק את כולן או ייבחר ואז יענה שבדק ובחר במסוימת. היה ומקבל ההודעה צריך ייעוץ לגבי חלק מהאפשרויות או אחר, עליו לענות, יחד עם שאלתו, מה המגמה נראה לו וכו'.

באתר זה אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ ללא צורך בציון המקור