הנדון: בקשה להתקנת מדפי עלונים של פרשת השבוע בשער או בחומת בית הכנסת
הרקע והצורך:
עלוני השבת (מכונים גם עלוני פרשת השבוע) הינם מקור טוב לטעימות מחוכמת התורה הקדושה, דעת חכמיה על בעיות חברתיות ואקטואליות, מגוון רמות ידע ועומק, חלקים ומאמרים המותאמים לזרמים השונים ביהדות, פסיקות הלכתיות הקשורות לאותו השבוע בלוח השנה, וכן ספרות קודש להרחבת הדעת.
יתירה מזו, לעלוני שבת, מעצם טבעם, יש יתרון טכני חשוב שחל במיוחד בשבת, שהם נגישים וניידים לקחת ולנייד לכל מקום, בעוד נשיאת ספרים אינה נוחה במיוחד בשבת (ואינה אופיינית ליהודים הרחוקים פיזית ורוחנית מספריות הקודש הנחבאות בחדרי חדרים). בזכות ניידותם של העלונים, הם יכולים להתגלגל לעיניים נוספות, גם מחוץ לכותלי בית המדרש/כנסת, וזאת פעולה גדולה של קירוב רחוקים, וגם לשומרי מסורת שאינם למדנים ספר הקובעים עיתים לתורה, או אפילו בזמנם הפנוי.
היתרון לבית הכנסת:
בתי כנסת שיש בהם מגוון עלונים פופולריים, זוכים לקהל רב יותר שבא לפקוד את דלתות בה"כ. אליה וקץ בא, העדיפות שהקהל יתעסק בתפילה ולא בעלונים (לרמות שיש בחינה להרחיב דעת תורנית גם בתוך בית הכנסת בין הזמנים), ולכן, מוצע באת להנות משני היתרונות:
לבנות ולהתקין ארון מדפים מחוץ לבה"כ – על החומה/גדר/שער הכניסה:
- 1.ארון מדפים קטן, לדוגמאות בתמונות לחץ כאן. המדפים ישמשו כתאים להשחלת והנחת העלונים. הארון יתלה בחומת בית הכנסת או סמוך לכניסה, במקום נגיש ברחוב לעוברי אורח גם בזמנים שדלת/שער בית הכנסת סגור.
אלו הדברים שעל וועד בה"כ לשקול ולהחליט:
א. ועד בית הכנסת יבחר את המיקום המדויק הנוח והנגיש לרחוב/לציבור.
ב. נוסח המודעה על הארון שירשם באופן בולט, כגון: עלוני פרשת שבוע – הגות תורנית.
ג. כדי לעודד את קניית הארון מדפים והתקנתו, ניתן להציע למתפללי בה"כ להקדיש תרומה (כגון ע"ש נפטר ז"ל) על הארון מדפים.
- 2.יתרונות והתמודדות עם שיקולים והתנגדויות למדפים:
א. אין צורך לגנוז את העלונים שנשארים עד השבוע הבא, שכן ניתן ומותר למחזרם, ומכאן שקל וחומר שמותר להפיצם[1].
ב. בבית כנסת שחושש שמתפללים רבים יקראו את העלונים בשעת התפילה בערב שבת (והדבר מהווה הפרעה לקדושת התפילה), ניתן להניח את העלונים במדפים, רק עם/לאחר סיום התפילה.
ג. פרסומות שיש בעלונים הם חלק מההתנהלות והדרך קיום כלכלית של עלונים, כמו גם ספרים וענייני קודש נוספים. יש להעלות את המודעות שלא להתעסק בהם במהלך קדושת השבת, אך אין בכך כדי לפסול את השימוש המבורך בעלונים תורניים חשובים.
לחץ כאן לקריאת דף זה באתר האינטרנט.
לסיוע או פיתוח היוזמה ניתן ליצור קשר באימייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.">This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
ארגונים לקבלת העלונים: http://www.duk.co.il/90401/alonim
http://www.t.co.il/Business/Card-679986.html
[1] הרב יובל שרלו פסק שמותר לגרוס את העלונים, במקרה שהדבר מתאפשר, וכי אין בכך משום זלזול בדברי תורה. הרב אליעזר מלמד סבור שהיה כדאי לגרוס את הדפים לטובת מיחזור של נייר שעליו יודפסו מחדש דברי תורה. הוא גם טוען שעלונים שרובם אינו דברי תורה אינם חייבים כלל בגניזה (אלא יש לעוטפם בשקית שאינה שקופה או בעיתון אחר וכך להניחם בפח). הרב ישראל רוזן, הציע שדברי תורה שמודפסים על דעת שייזרקו, יכולים להיזרק לאשפה. עמותת "ירוק עכשיו" מנפיקה 'תו ירוק' לעלוני שבת לעלון שמתחייב לעמוד בקריטריונים למיחזור. הפסיקה ההלכתית זכתה לתמיכה רחבה של רבנים ובראשם הרב יעקב אריאל, הרב יובל שרלו והרב אריה שטרן.